סרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בישראל ובעולם: בישראל, 5 נשים מכל 100 אלף, סובלות ממחלת הסרטן בצוואר הרחם. במדינות מתפתחות ברחבי העולם המצב מזהיר אף פחות, וסרטן צוואר הרחם הוא סוג הסרטן השני הנפוץ בקרב נשים.
החדשות המעודדות הן, שסרטן צוואר הרחם מתחיל להיווצר משינויים טרום ממאירים שמתפתחים לאט, ולכן ניתנים לגילוי מוקדם. נוסף על כך, הגורם העיקרי להיווצרות סרטן צוואר הרחם הוא עקבי וידוע: נגיף ה-HPV- נגיף הפפילומה האנושי. נגד נגיף זה קיים חיסון, שניתן כיום כבר טרם תחילת הפעילות המינית (כיתה ח'), על מנת לצמצם את ההדבקה ולהוריד את שכיחות סרטן צוואר הרחם וזיהומים נוספים. חיסון זה מהווה את חומת ההגנה הראשונית והבטוחה ביותר אל מול סרטן צוואר הרחם.
חומת הגנה נוספת שמצמצמת באופן משמעותי את מספר מקרי סרטן צוואר הרחם, היא בדיקת PAP שגרתית, אותה יש לבצע אחת לשנה עד שלוש שנים.
—
מדוע חשוב לבצע בדיקת פאפ שגרתית?
בדיקת פאפ (Pap Smear) נחשבת לאחת הדרכים היעילות ביותר למניעת התפתחות סרטן צוואר הרחם. באמצעות בדיקה זו, ניתן לגלות תהליכים סרטניים או טרום-סרטניים ברירית צוואר הרחם, ולהעניק את הטיפול המתאים לקטיעת התפתחותם כמה שיותר מוקדם.
במדינות שהפכו את בדיקת הפאפ לבדיקת סקר המונית, נרשמה ירידה משמעותית בשכיחות סרטן צוואר הרחם וכן בשכיחות מקרי מוות ממחלה זו. לכן, אין להקל בה ראש ויש לבצע אותה לפי המלצת הרופא אחת לתקופה.
כיצד מתבצעת בדיקת PAP?
בדיקת פאפ מתבצעת אצל רופא הנשים במהלך בדיקה גניקולוגית שגרתית. אין מדובר בבדיקה כואבת, אולם היא עשויה לגרום לאי נוחות אצל המטופלת. בבדיקת זו, הרופא צריך לבדוק את אברי האגן של המטופלת, ולכן יהיה עליה לשכב על כיסא הטיפולים כשרגליה מונחות בפישוק על רגליות הכיסא המוגבהות. לשם בחינת הרירית ותעלת הנרתיק, הרופא יחדיר תחילה מפשק (SPECULUMׂ) אל תוך הנרתיק, כדי להרחיב אותו מעט.
לאחר מכן, הרופא ייקח דגימת תאים מרירית צוואר הרחם, ולשם כך יוחדר מטוש דק אל תוך הנרתיק ועד לפתח צוואר הרחם. הרופא יגרד מעט את האזור באמצעות המטוש וכן בעזרת מברשת דקיקה, כדי להסיר שכבת תאים ולשלוח למעבדה לשם בדיקה. דגימה זו עוברת צביעה ונבדקת תחת עדשת המיקרוסקופ על מנת לזהות מבנה לא תקין או התרבות חריגה של תאים. התוצאות יגיעו מהמעבדה לאחר שבועיים או שלושה.
—
איך מפענחים את תוצאות הבדיקה?
ישנן מספר תוצאות אפשריות לבדיקת פאפ:
- Negative for Neoplastic Cells – התוצאות תקינות ולא נצפו נזקים .
- Inadequate Pap Smear – יש צורך לבצע את הבדיקה בשנית, משום שהדגימה שנלקחה לא מספיקה מבחינה כמותית ו/או איכותית.
- Benign Pap Smear Changes – נצפו שינויים שפירים בתאי צוואר הרחם, אולם לרוב מדובר בדלקת או זיהום בלבד, ולא בסרטן. בכל אחד מהמקרים הללו, יש להמשיך ולבצע מעקב אצל רופא הנשים.
- ASCׂ- תוצאה זו מדגימה שינוי במבנה התאים ברקמה. תוצאה זו תדרוש המשך בדיקות ומעקב, או בדיקת קולפוסקופיה, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא.
- AGUS – תוצאה זו מצריכה המשך בירור באמצעות בדיקת קולפוסקופיה, שכן היא מלמדת על קיומם של שינויים בתאים בלוטיים.
- LGSIL – יש צורך בהמשך בירור, שכן נצפו שינויים קלים בתאי האפיתל ולא ניתן לשלול את ממאירותם.
- HGSIL -ממצא זה מבשר על שינויים משמעותיים יותר בתאי האפיתל, והוא נחשב כממצא טרום סרטני בעל סיכון גבוה להפוך לסרטני. ממצא זה מחייב המשך טיפול ובירור מעמיקים יותר על פי שיקול דעת הרופא.
- CIN – שינויים בתאי האפיתל של צוואר הרחם, שמוגדרים טרום-סרטניים ובעלי סיכון להפוך לגידולים ממאירים. ישנן 3 דרגות חומרה שניתן להבחין בהם על ידי בדיקת הפאפ:
- CIN 1 – שינויים קלים בתאים, בעומק של עד שליש מעובי רירית צוואר הרחם.
- CIN 2 – שינויים בדרגה בינונית- עד שני שלישים מעובי רירית צוואר הרחם. מצריך טיפול.
- CIN 3 – שינויים בדרגה גבוהה, על כל עובי שכבת הרירית.
חשוב לציין כי 2 CIN ו-3 CIN אינם גידולים סרטניים, אך יש לטפל בהם על מנת שלא יהפכו לכאלה.
