משרד הבריאות ממליץ לכל אישה החל מגיל 24 ועד גיל 65 לעבור בדיקת PAP אחת לשנה עד שלוש שנים. המלצה זו נועדה לשם איתור שינויים בתאי צוואר הרחם לפני שהם מתפתחים לסרטן צוואר הרחם, ובכך למנוע את התפתחות הסרטן. לרוב, תוצאות בדיקת ה-PAP יהיו תקינות, אולם ייתכנו מקרים שבהם תזהה הבדיקה שינויים מחשידים לפעילות טרום סרטנית בצוואר הרחם. מקרים אלה יצריכו בדיקה מעמיקה ויסודית יותר כדי לאבחן אותם במדויק ולטפל בהם בהתאם.
על מנת לאבחן במדויק את מצבם של התאים שבבדיקת ה-PAP נחשדו כתאים כטרום-סרטניים, יש לבצע תחילה בדיקת קולפוסקופיה (שקיפות צוואר הרחם). במהלך בדיקה זו ניתן לדגום באופן ויזואלי ברור את צוואר הרחם על ידי מיקרוסקופ משוכלל הקרוי קולפוסקופ, אשר מאפשר לרופא להגדיל את האזור הרצוי עד פי 60. בדיקה זו מסייעת לבחון האם ישנם שינויים בתאים (CIN), ולהחליט מהי דרגת החומרה שלהם ובהתאם לכך- מהו אופן הטיפול. אם אכן מתגלים אזורים חשודים בבדיקה, ייטול הרופא דגימת רקמה (ביופסיה) מהאזור וישלח אותה לבדיקה פתולוגית.
במידה והתגלו ממצאים טרום סרטניים ברורים בבדיקות ה-PAP והקולפוסקופיה, יש להסיר את הרקמה הנגועה, ואחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הליך הקרוי קוניזציה.
—
מהי קוניזציה ולמה היא משמשת?
"קוניזציה" (באנגלית: "Cervical Conization") היא הליך רפואי ניתוחי קצר בעל פולשנות מינימלית, המכונה בעברית "ביופסיית חרוט", משום צורת החרוט שבאמצעותה מסירים את הרקמה הנגועה.
קוניזציה יכולה לשמש לשתי מטרות:
- טיפול- במידה שהתאים החשודים זוהו בבדיקות כתאים טרום-סרטניים, ניתן לכרות את הרקמות הנגועות על ידי ביצוע הקוניזציה.
- אבחון- הקוניזציה יכולה לשמש כביופסיה כאשר לא התקבלה אבחנה מדויקת מבדיקות ה-PAP והקולפוסקופיה. כשההליך משמש לאבחון, דוגמים רקמות חשודות מצוואר הרחם, והן נשלחות לבדיקות היסטולוגיות לשם המשך בירור טיבן ודיוק האבחנה הרפואית.
כיום, הליך קוניזציה הוא הנפוץ ביותר לאבחון וטיפול בחשד לתאים טרום-סרטניים בצוואר הרחם, והוא הליך קצר, יעיל ביותר ובדרך כלל מתבצע ללא סיבוכים. הליך זה הוכח כבעל תרומה משמעותית למניעת התפתחות סרטן בצוואר הרחם.
—
כיצד מתבצע ההליך?
הליך הקוניזציה בתאי צוואר הרחם מתבצע לרוב במרפאות נשים, וניתן לבצע אותו רק בתום סיום דימום הוסת. ההליך אינו דורש צום מיוחד לפני, אולם כדאי לאכול ארוחה קלה בלבד טרם ביצועו וליטול משככי כאבים דקות ספורות לפני תחילתו.
הליך הקוניזציה מבוצע בהרדמה מקומית בלבד של צוואר הרחם, ונמשך דקות ספורות בלבד, שבמהלכן תילקח דגימה מהתאים החשודים בצוואר הרחם בקוטר של 2-3 ס"מ באמצעות לולאה חשמלית. במהלך ההליך, ייתכן והמטופלת תחווה אי נוחות ותחוש כאבים קלים בבטן התחתונה, המזכירים כאבי ווסת. במקרים מסוימים ונדירים יהיה צורך לבצע את ההליך תחת הרדמה כללית, ולהשאיר את המטופלת תחת השגחה רפואית באשפוז יום על פי שיקול דעת הרופא. דגימת התאים שנלקחה מצוואר הרחם, תישלח לבדיקה היסטולוגית לשם בירור הממצאים ומתן אבחנה וטיפול מתאימים.
—
ההחלמה
לאחר סיום הטיפול, יש להישאר זמן קצר במרפאה לשם השגחה ואם הכל נראה תקין, תשוחרר המטופלת לביתה. במשך תקופת ההחלמה, שאורכת כחודש ימים, תתכן הפרשה דמית מוגברת וכאבים המזכירים כאבי מחזור, וניתן לקחת משככי כאבים על מנת להקל עליהם. במקרים נדירים ביותר עלול להופיע דימום עז מלווה בקרישי דם, וזהו מצב המצריך פנייה מיידית לרופא או לחדר מיון.
לאחר חודש ימים יש להגיע אל הרופא המנתח לשם ביקורת. במהלך זמן זה, רצוי להימנע מקיום יחסי מין ושימוש בטמפון, וכן יש להימנע בעשרת הימים הראשונים מביצוע פעילות גופנית מאומצת.
—
מה משמעות תוצאות הקוניזציה?
במידה והקוניזציה מתבצעת כביופסיה, היא תספק בדרך כלל תוצאות חד משמעיות, ותעניק לרופא את האפשרות להחליט אם יש צורך להסיר רקמות חשודות או לא.
אם ההליך בוצע כטיפול שבמהלכו הוסרו הרקמות הבעייתיות, יצטרך הצוות המטפל לוודא שצוואר הרחם החלים לגמרי ושאין צורך בהמשך טיפול נוסף לאחר ההליך, למעט ביצוע בדיקת PAP שגרתית.
השלכות עתידיות של הטיפול
הקוניזציה איננה פוגעת ביכולת הפריון, אולם עלולה להוביל להיחלשות צוואר הרחם ולהגדיל על ידי כך את הסיכון להפלות או לידות מוקדמות. בנוסף, עלולה הקוניזציה להוביל להיצרות תעלת צוואר הרחם, שתתבטא בכאבים בימי המחזור או בהיעדר דימום ווסתי. שתי הבעיות האפשריות הללו ניתנות לטיפול באופן פשוט ביותר, ובמידה והן מופיעות, ניתן להתייעץ עם הרופא המטפל.
