סרטן צוואר הרחם הוא אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר בישראל ובעולם: בישראל, 5 נשים מכל 100 אלף, סובלות ממחלת הסרטן בצוואר הרחם. במדינות מתפתחות ברחבי העולם המצב מזהיר אף פחות, וסרטן צוואר הרחם הוא סוג הסרטן השני הנפוץ בקרב נשים.
החדשות המעודדות הן, שסרטן צוואר הרחם מתחיל להיווצר משינויים טרום ממאירים שמתפתחים לאט, ולכן ניתנים לגילוי מוקדם. נוסף על כך, הגורם העיקרי להיווצרות סרטן צוואר הרחם הוא עקבי וידוע: נגיף ה-HPV- נגיף הפפילומה האנושי. נגד נגיף זה קיים חיסון, שניתן כיום כבר טרם תחילת הפעילות המינית (כיתה ח'), על מנת לצמצם את ההדבקה ולהוריד את שכיחות סרטן צוואר הרחם וזיהומים נוספים. חיסון זה מהווה את חומת ההגנה הראשונית והבטוחה ביותר אל מול סרטן צוואר הרחם.
חומת הגנה נוספת שמצמצמת באופן משמעותי את מספר מקרי סרטן צוואר הרחם, היא בדיקת PAP שגרתית, אותה יש לבצע אחת לשנה עד שלוש שנים.
מדוע חשוב לבצע בדיקת פאפ שגרתית?
בדיקת פאפ (Pap Smear) נחשבת לאחת הדרכים היעילות ביותר למניעת התפתחות סרטן צוואר הרחם. באמצעות בדיקה זו, ניתן לגלות תהליכים סרטניים או טרום-סרטניים ברירית צוואר הרחם, ולהעניק את הטיפול המתאים לקטיעת התפתחותם כמה שיותר מוקדם.
במדינות שהפכו את בדיקת הפאפ לבדיקת סקר המונית, נרשמה ירידה משמעותית בשכיחות סרטן צוואר הרחם וכן בשכיחות מקרי מוות ממחלה זו. לכן, אין להקל בה ראש ויש לבצע אותה לפי המלצת הרופא אחת לתקופה.
כיצד מתבצעת בדיקת PAP?
בדיקת פאפ מתבצעת אצל רופא הנשים במהלך בדיקה גניקולוגית שגרתית. אין מדובר בבדיקה כואבת, אולם היא עשויה לגרום לאי נוחות אצל המטופלת. בבדיקת זו, הרופא צריך לבדוק את אברי האגן של המטופלת, ולכן יהיה עליה לשכב על כיסא הטיפולים כשרגליה מונחות בפישוק על רגליות הכיסא המוגבהות. לשם בחינת הרירית ותעלת הנרתיק, הרופא יחדיר תחילה מפשק (SPECULUMׂ) אל תוך הנרתיק, כדי להרחיב אותו מעט.
לאחר מכן, הרופא ייקח דגימת תאים מרירית צוואר הרחם, ולשם כך יוחדר מטוש דק אל תוך הנרתיק ועד לפתח צוואר הרחם. הרופא יגרד מעט את האזור באמצעות המטוש וכן בעזרת מברשת דקיקה, כדי להסיר שכבת תאים ולשלוח למעבדה לשם בדיקה. דגימה זו עוברת צביעה ונבדקת תחת עדשת המיקרוסקופ על מנת לזהות מבנה לא תקין או התרבות חריגה של תאים. התוצאות יגיעו מהמעבדה לאחר שבועיים או שלושה.
פענוח תוצאות בדיקת פאפ
ישנן מספר תוצאות אפשריות לבדיקת פאפ:
- Negative for Neoplastic Cells – התוצאות תקינות ולא נצפו נזקים .
- Inadequate Pap Smear – יש צורך לבצע את הבדיקה בשנית, משום שהדגימה שנלקחה לא מספיקה מבחינה כמותית ו/או איכותית.
- Benign Pap Smear Changes – נצפו שינויים שפירים בתאי צוואר הרחם, אולם לרוב מדובר בדלקת או זיהום בלבד, ולא בסרטן. בכל אחד מהמקרים הללו, יש להמשיך ולבצע מעקב אצל רופא הנשים.
- ASCׂ– תוצאה זו מדגימה שינוי במבנה התאים ברקמה. תוצאה זו תדרוש המשך בדיקות ומעקב, או בדיקת קולפוסקופיה, בהתאם לשיקול דעתו של הרופא.
- AGUS – תוצאה זו מצריכה המשך בירור באמצעות בדיקת קולפוסקופיה, שכן היא מלמדת על קיומם של שינויים בתאים בלוטיים.
- ASC-US – שינויים קלים בתאים, לרוב מעידים על נוכחות HPV.
- AGC – שינוי בתאים בלוטיים, מחייב התייחסות מיוחדת ולעיתים גם בירור של רירית הרחם.
- LGSIL או LSIL – יש צורך בהמשך בירור, שכן נצפו שינויים קלים בתאי האפיתל ולא ניתן לשלול את ממאירותם.
- HGSIL או HSIL -ממצא זה מבשר על שינויים משמעותיים יותר בתאי האפיתל, והוא נחשב כממצא טרום סרטני בעל סיכון גבוה להפוך לסרטני. ממצא זה מחייב המשך טיפול ובירור מעמיקים יותר על פי שיקול דעת הרופא.
- CIN – שינויים בתאי האפיתל של צוואר הרחם, שמוגדרים טרום-סרטניים ובעלי סיכון להפוך לגידולים ממאירים. ישנן 3 דרגות חומרה שניתן להבחין בהם על ידי בדיקת הפאפ:
- CIN 1 – שינויים קלים בתאים, בעומק של עד שליש מעובי רירית צוואר הרחם.
- CIN 2 – שינויים בדרגה בינונית- עד שני שלישים מעובי רירית צוואר הרחם. מצריך טיפול.
- CIN 3 – שינויים בדרגה גבוהה, על כל עובי שכבת הרירית.
חשוב לציין כי 2 CIN ו-3 CIN אינם גידולים סרטניים, אך יש לטפל בהם על מנת שלא יהפכו לכאלה.
מה המשמעות של תוצאה חיובית בבדיקת פאפ?
תוצאה חיובית של בדיקת פאפ (Pap smear) לא מעידה בהכרח על קיומו של סרטן, אלא על שינויים בתאי צוואר הרחם – חלקם קלים וחולפים, ואחרים עלולים להעיד על מצב טרום־סרטני או על חשד לנגע חמור יותר. במילים אחרות, זוהי נורת אזהרה שמחייבת בירור נוסף, אך לא סיבה מיידית לפאניקה.
השינויים בתאים יכולים לנבוע לרוב מהידבקות בוירוס הפפילומה האנושי (HPV), בעיקר בזנים הידועים כסיכון גבוה (כגון HPV 16 ו־18). ברוב המקרים הגוף מצליח להילחם בנגיף ולסלק אותו, אך אם השינויים נמשכים יש לנקוט באמצעי מעקב וטיפול.
מה מומלץ לעשות לאחר תוצאות לא תקינות?
השלב הבא תלוי בשני גורמים מרכזיים: סוג הממצא וגיל המטופלת. להלן האפשרויות הנפוצות:
קולפוסקופיה
בדיקה שנעשית אצל גינקולוג/ית תוך שימוש במכשיר מגדיל, שמאפשר לבחון את צוואר הרחם באופן מדויק יותר. לעיתים מבוצעת גם ביופסיה – נטילת דגימה זעירה לבדיקה פתולוגית.
בדיקות חוזרות
במקרים מסוימים, במיוחד בצעירות עם שינויים קלים (כגון ASC-US), הרופא עשוי להמליץ על מעקב עם בדיקת פאפ חוזרת כעבור 6–12 חודשים, כדי לבדוק אם הממצא נעלם מעצמו.
בדיקת HPV
בדיקה משלימה שתבדוק אם יש נוכחות של זנים בסיכון גבוה של וירוס הפפילומה. אם התשובה חיובית המשך הבירור יותאם לרמת הסיכון.
קוניזציה
כאשר מתגלה נגע טרום־סרטני בדרגה גבוהה, לעיתים מבצעים ניתוח זעיר שבו כורתים קטע קטן מצוואר הרחם לצורכי טיפול ואבחון נוסף.
הסיבה הכמעט מוחלטת לסרטן צוואר הרחם היא הידבקות בנגיף ה-HPV (וירוס הפפילומה האנושי), כאשר הזנים , 18, 31, 33 45 ו16 נמצאו כגורמים לו.
בין שאר הממצאים, בדיקת פאפ יכולה לחזור עם תוצאת HPV חיובית או שלילית.
אם היא שלילית- לא נמצא כי נחשפת לאחד הזנים שיכולים לגרום לתאים טרום סרטניים בצוואר הרחם.
אם היא חיובית- נמצא כי נחשפת לאחד הזנים שנקשרו לסרטן צוואר הרחם (אך זה לא מצביע כי את חולה או תחלי בזה בעתיד).
לרוב תתבקשי לבצע בדיקת קולפוסקופיה אם נמצאת חיובית לוירוס ה-HPV.
האם תוצאה לא תקינה מחייבת טיפול מיידי?
לא בהכרח. חלק גדול מהשינויים בתאים בעיקר אלו שמוגדרים בדרגה נמוכה – נעלמים לבד, בלי שום צורך בהתערבות רפואית. לכן במקרים רבים ההמלצה היא פשוט לחזור על הבדיקה כעבור פרק זמן, ולעקוב.
טיפול מיידי שוקלים רק כאשר מדובר בממצאים שמעידים על נגע טרום־סרטני בדרגה גבוהה, או אם קיימת סבירות גבוהה שלא יהיה שיפור עצמוני במצב.
הגישה הרפואית מבוססת על איזון בין שמירה על הבריאות לבין הימנעות מפעולות מיותרות שכרוכות בסיכונים.
איך אפשר להירגע אחרי תשובה מטרידה?
קבלת תוצאה חיובית בבדיקת פאפ יכולה להיות מלחיצה – ובצדק. עם זאת, חשוב להבין כי זו בדיקת סקר, לא אבחנה, רוב השינויים בתאים אינם מצריכים טיפול מיידי, מעקב רפואי נכון מאפשר לזהות בעיה לפני שהיא מתפתחת וזיהוי מוקדם מציל חיים. רוב הממצאים מטופלים בהצלחה מלאה וללא נזק עתידי.
בכל מקרה של דאגה, כדאי לפנות לרופא/ה המטפל/ת, לשאול שאלות, ולבקש הסברים ברורים. אין צורך "להבין לבד" מה כתוב באינטרנט יש לך זכות להבין את התמונה עד הסוף.
מה קורה אם תוצאה לא תקינה חוזרת על עצמה?
במקרים שבהם ממצא לא תקין חוזר, הרופא יבצע בדיקת קולפוסקופיה עם ביופסיה, בדיקת HPV אם טרם בוצעה ובדיקות חוזרות בפרקי זמן קצרים יותר.
אם גם הבדיקות המשלימות מראות על נוכחות נגע בדרגה גבוהה, ייתכן שיומלץ על פעולה כמו קוניזציה. אם המעקב מצביע על יציבות או שיפור ימשיכו במעקב רגיל.
