קולפוסקופיה הינה סוג בדיקה אבחנתית שמתמקדת בצוואר הרחם, הנרתיק ואיבר המין הנשי ומאפשרת גישה יעילה ותצוגה מוגדלת של האזור.
בדיקה זו נקראת גם שקיפות צוואר הרחם, וביכולתה לאבחן האם ישנם שינויים בתאים ( CIN ), האם קיימים נגעים והאם הם טרום סרטניים או ממאירים.
—
מתי מבצעים את הבדיקה
בדיקה זו תעשה בהמלצת רופא כמובן, והיא בדרך כלל תומלץ לאור הימצאות סיבה מסוימת או לאחר הערכתו של הרופא לממצא חשוד. מקרים כמו דימום בזמן קיום יחסי מין ותוצאה לא תקינה של בדיקתPAP (משטח מצוואר הרחם) מצריכים בדיקה נוספת והיא בדיקת הקולפוסקופיה.
—
תהליך הבדיקה
הבדיקה נעשית על ידי רופא/ת נשים מומחה למחלות צוואר הרחם. הבדיקה מבוצעת בקליניקה של הרופא ובסביבה סטרילית ואינטימית.
תחילה, מפשקים בעדינות את הנרתיק על ידי ספקולום (מפשק נרתיקי) על מנת לאפשר גישה להתבוננות יעילה יותר.
הבדיקה נעשית על ידי קולפוסקופ (מיקרוסקופ חיצוני), המספק תצוגה מוגדלת של עד פי 60 של האזור. את הקולפוסקופ מחדירים אל הנרתיק היישר אל צוואר הרחם, ועל ידי תצוגה מוגדלת ותאורה הקיימת בקולפוסקופ הרופא יכול לבחון את האזור.
הבדיקה מכילה שימוש ביוד ובחומצה אצטית שיאפשרו הבחנה בסוג, בצורה ובגבולות הנגעים והאם הם חריגים. על ידי בדיקה זו, יכול הרופא להבין בצורה ברורה יותר את הממצאים שנראו חשודים בבדיקת הPAP ולדעת לאבחן אותם.
בעת הבדיקה, הרופא רשאי לקחת דגימת רקמה שנקראת גם "ביופסיה", במטרה לאבחן האם אלו נגעים טרום סרטניים (שפירים) או האם הם סרטניים. אלו יישלחו לבדיקת מעבדה חיצונית.
—
איך מתכוננים לבדיקת קולפוסקופיה
חשוב לציין, כי הבדיקה עלולה לגרום לאי נעימות גופנית ונפשית, אך יש לזכור כי זהו הליך לגיטימי וטבעי לחלוטין וכל מה שקשור בבריאות שלנו קודם לכל.
הבדיקה אינה מצריכה הכנה מוקדמת מיוחדת, אך מומלץ לא לקיימה בזמן ווסת. יש להגיע מצוידת במסמכים רפואיים הרלוונטיים לבדיקה, דוגמת בדיקת PAP, הפנייה ואבחונים קודמים (באם יש).
במהלך הבדיקה, הרופא/ה יעברו על מספר שאלות רלוונטיות לבדיקה, לדוגמא, רגישויות לתרופות, הריונות קודמים, תאריך ווסת אחרונה, שימוש באמצעי מניעה ועוד.
חשוב שתגיעי מוכנה ביודעך מודעת לתהליך הפיזי ובעיקר להישאר רגועה. אין מה להילחץ, גם אם קיימים ממצאים מחשידים בבדיקת PAP, הם לאו דווקא מעידים על אי תקינות.
הבדיקה אינה מצריכה טיפול מקדים, הרדמה או חתכים, זהו תהליך פולשני ואולי קצת לא נעים, אך אין בו בכדי לגרום לך להיכנס לפאניקה.
—
האם יש תופעות לוואי
ובכן, בזמן הבדיקה ייתכן ותחושי חוסר נעימות וכאב באזור הרחם. בהנחה שהרופא אינו לקח דגימת ביופסיה, כמעט ולא תרגישי בתופעות לוואי ותוכלי לשוב לפעילות רגילה ומוסדרת.
במידה והרופא החליט לקחת דגימת ביופסיה מהרקמות, את עלולה להרגיש התכווצויות רחמיות בעת הבדיקה וגם לאחריה (בדומה להתכווצויות בזמן הווסת), שבדרך כלל חולפות מעצמן. במקרים נדירים יותר, עלולים להופיע דימומים ובמקרה הצורך יש להיוועץ עם רופא.
—
קולפוסקופיה כאמצעי נוסף
הקולפוסקופיה היא אכן בדיקה כשלעצמה, אך יכולה לשמש גם כאמצעי טיפול.
הקולפוסקופיה משמשת, במקרה הצורך, כטיפול לייזר, מסוגלת לצרוב כימית וכן, ליצור אזור מוקפא שתורם לצמיחתה של רקמה חדשה ובריאה.
ישנם מקרים בהם הנגעים שנמצאו בחלל צוואר הרחם מופשטים. במקרה כזה וודאי צריך לדעת באילו נגעים מדובר, אם כך, קיימת האפשרות ללקיחת דגימה כוללת של אותו אזור מופשט הנעשית על ידי לולאה שמעבירה זרם חשמלי ומאפשרת גישה רחבה יותר לבדיקה כוללנית.
—
כיצד נשמור על עצמנו ונימנע מהבדיקה?
בדיקת הקולפוסקופיה, מטרתה, לדייק ככל הניתן אבחון שקדם לה ונמצא כחשוד ולאתר האם קיימים נגעים סרטניים עוד בשלבים ההתחלתיים.
בכדי לשמור על עצמנו ככל הניתן, עלינו לדעת כי סיבה עיקרית לפיתוח סרטן בצוואר הרחם הוא הדבקות בנגיף הפפילומה HPV.
הדבקות כזו, נעשית על ידי קיום יחסי מין או מגע מיני אחר עם אדם שנגיף הפפילומה נמצא אצלו. ובכן, לא תמיד נדע על כך מהצד השני, לכן עלינו לשים לב ולהשתמש תמיד באמצעי מניעה בכל פעם שמקיימים יחסי מין, כמו קונדום, היוצר הפרדה בין האזורים.
בנוסף, קיים חיסון נגד נגיף הפפילומה, שמומלץ לעשותו עוד לפני התחלת קיום יחסי מין ראשונים ובכך למנוע הדבקות גם ללא הגנה פיזית.
