וולווסקופיה היא בדיקה המתבצעת לשם אבחון נגעים חשודים ומחלות שונות באזור העריה, כמו למשל: נגעי קונדילומה (יבלות באיבר המין), הרפס, מצבים טרום-סרטניים, זיהומים ועוד. האזור החיצוני של איבר המין, הקרוי גם "פות", נקרא בשפה רפואית VULVA, ומכאן נגזר שמה של הבדיקה. בדיקה זו מתבצעת באמצעות מכשיר הקולפוסקופ, שהוא בעצם מיקרוסקופ משוכלל ביותר, שמאפשר הגדלה של האזור הנבחן עד פי 60 מגודלו האמיתי. כך, יכול הרופא להתמקד ולראות מקרוב את הנגעים החשודים, לאפיין אותם ולהחליט על המשך טיפול.
—
כיצד מתבצעת הבדיקה?
בדיקת וולווסקופיה היא בדיקה גניקולוגית שבוחנת את אזור השפתיים (הקטנות והגדולות) וכן את פתח הנרתיק. לשם ביצועה, המטופלת תשכב על כיסא הבדיקה בפישוק רגליים כדי לאפשר לרופא לבחון את האזור הנבדק. הרופא יכוון את מכשיר הקולפוסקופ ויבצע בחינה מדוקדקת של האזור המבוקש, כאשר במרפאות מתקדמות התמונה תוקרן על מסך גדול, שבאמצעותו המטופלת תוכל להיות מעורבת בבדיקה ולהבין במה מדובר.
לעיתים הרופא יכול לראות באופן ברור ומיידי את אופי הנגע ומהותו, ולתת למטופלת אבחון ישיר והחלטה על המשך טיפול. במקרים שבהם התמונה לא ברורה מספיק, הרופא יבצע צביעה מיוחדת של אזור הפות, באמצעות חומרים רפואיים המיועדים לכך. צביעה זו תבליט נגעים מסוימים שלא ניתן לראותם במבט ראשון, ותעניק לרופא את האפשרות לאבחן באופן מדויק יותר בעיות שונות בתאי העריה.
במידה והרופא רואה תאים נגועים שלא ניתן לקבוע בבירור מה המשמעות שלהם, יוחלט על ביצוע ביופסיה- נטילת דגימה מהתאים החשודים ושליחתה לבדיקת מעבדה. ביצוע הביופסיה כרוך בהרדמה מקומית, ועשוי להיות מלווה בדימום קל וכאבים לאחר מכן.
—
וולסווסקופיה וקולפוסקופיה- מה ההבדל?
בדיקת הוולווסקופיה דומה מאוד לבדיקת הקולפוסקופיה, שכן היא מתבצעת באמצעות מכשור זהה- מכשיר הקולפוסקופ. ההבדל בין הבדיקות, נעוץ בהגדרת האזור הנבדק: בבדיקת קולפוסקופיה, הרופא מתמקד באזורים פנימיים של צוואר הרחם ואיבר המין, ואילו בדיקת הוולווסקופיה מתמקדת באזורים חיצוניים בלבד של איבר המין. מסיבה זו, בדיקת הוולווסקופיה נחשבת לקלה ופשוטה יותר מאשר בדיקת קולפוסקופיה.
—
מי צריכה לבצע את הבדיקה?
בדיקת הוולווסקופיה מיועדת לנשים עם תסמינים המעידים על מחלות מין או לנשים שעברו בדיקות קודמות ובאלו התקבלו תוצאות מחשידות/ חריגות. לכן, במידה ומופיעים התסמינים הבאים, יש לפנות לרופא הנשים, ואם הוא ייראה בכך צורך, הוא יפנה לביצוע בדיקת וולווסקופיה:
- הרגשת גרד מתמשך באזור הפות
- פצע בפות או בנרתיק
- נצפו יבלות באזור הנרתיק והפות
- הופעת דימומים חריגים בעת קיום יחסי מין או לאחריהם
- הופעת דימומים חריגים בין ווסת לווסת
כמו כן, נשים שקיבלו תוצאות לא תקינות בבדיקת הPAP או בבדיקת HPV, ייתכן ויופנו לביצוע בדיקת וולווסקופיה, גם אם לא הופיעו אצלן תסמינים שמפריעים לאיכות חייהן. נוסף על בדיקות אלו, ייתכן ובבדיקה גניקולוגית שגרתית הרופא יזהה ממצא חריג ויבקש לבחון זאת מקרוב באמצעות בדיקת הוולווסקופיה.
—
מה קורה לאחר הבדיקה?
בדרך כלל, בדיקת הוולווסקופיה אינה גורמת לכאב מיוחד, אולם היא עלולה לגרום לאי נוחות קלה אצל המטופלת. נוסף על כך, במקרה שבו נלקחת דגימה תאים לביופסיה, ייתכנו כאבים קלים הנובעים מהחתך שנעשה, וכן עשויים להופיע דימומים קלים שאמורים לחלוף במהירות. לרוב ניתן לחזור לשגרה מיד לאחר הבדיקה ללא כל בעיה, אולם כמו לאחר כל בדיקה, מומלץ להיות קשובה לגוף ולשים לב לתופעות חריגות.
כמה מילים על חשיבות ביצוע הבדיקה
—
חשוב לזכור,
בדיקת הוולווסקופיה עשויה להציל חיים ממש. אמנם מחלות העריה עלולות לגרום לתחושת מבוכה בקרב נשים רבות, אולם אין להימנע בשל כך מביצוע הבדיקה בהקדם האפשרי, גם אם לא קיימים תסמינים שמפריעים לאיכות החיים. בדיקה זו מסייעת לגלות נגעים ותאים באיבר המין שעברו שינויים שעלולים להיות סרטניים או טרום-סרטניים, וככל שמטפלים בכך מוקדם יותר, גובר הסיכוי להחלמה מלאה. נוסף על כך, היא מונעת הדבקה והפצה של מחלות מין שונות, כמו נגעי הרפס, קונדילומה, פפילומה ועוד.
