זה יכול לקרות בכל מקום ובכל גיל. פתאום כל שיעול קטן, צחוק או התעטשות, יכולים להפוך לסיוט. וזה אומר, ששם למטה יש דליפת שתן קטנה, ולעיתים מדובר גם בכמות נכבדה. מדובר במצב שעלול להשפיע על איכות החיים והתפקוד, שעלול לקרות גם לגברים. בנוסף לתחושת חוסר השליטה, מדובר באלמנטים פיזיים שיוצרים חוסר נעימות, במיוחד כשאת נמצאת בסביבת אנשים. היכרות עם סוג דליפת השתן, זיהוי המקור לכך וקבלת טיפול מתאים, יכולים בהחלט להחזיר אותך למסלול חיים תקין.
קצת אנטומיה…
מערכת השתן מורכבת מהכליות ושלפוחית השתן ושופכה שתפקידה להוביל את השתן מחוץ לגוף. חלקים אלה עושים מספר עבודות. איברים אלו מסננים, מאחסנים ומסירים את פסולת הגוף החוצה. תפקידה של שלפוחית השתן שלך היא לאחסן את אותה פסולת ולשלוח מסר למוח כשהיא מלאה, ושהגיע הזמן ׳להתרוקן׳. בעת הטלת השתן אמור הסוגר להיפתח, וכך לאפשר לשתן לזרום בחופשיות החוצה מהגוף דרך השופכה.
כל עוד המערכת תקינה ופועלת כמו שצריך וכמאפשרת לך להתפנות בזמן וכשצריך. אבל, כשחלק מסוים או יותר אינם מתפקדים כתוצאה מהגורמים שיתוארו בהמשך, עלולה להיגרם דליפת שתן.
הסימפטומים של דליפת שתן
התסמינים של דליפת שתן יכולים להיות:
- הטלת שתן תכופה, לעיתים גם במהלך הלילה והשינה.
- טפטוף רנדומלי או קבוע של שתן.
- דליפת שתן כתוצאה מלחץ המופעל על שלפוחית השתן, בין אם מדובר בצחוק, שיעול, התעטשות, פעילות גופנית או הרמת משאות כבדים.
- דחף פתאומי להטיל שתן אליו מתלווה בריחת שתן בלתי רצונית.
הגורמים למצב הלא נעים
ישנן לא מעט סיבות שעלולות להוביל לדליפת או בריחת שתן, ברמה זו או אחרת. מדובר על אחד או יותר מהגורמים הבאים שיכולים להופיע כל אחד בנפרד, או כמה יחד:
- מצב של שרירי רצפת אגן חלשים.
- פגיעה בשרירי הדטרוזור הנמצאים בדפנות שלפוחית השתן.
- פעילות יתר של שלפוחית השתן.
- חסימה המשפיעה על תפקוד שלפוחית השתן, דבר המונע את התרוקנותה.
- אבנים בשלפוחית השתן.
- בעיה מולדת.
- משקל גוף עודף.
- דלקות או גידולים בדרכי השתן או בשלפוחית השתן.
- רמות נמוכות של אסטרוגן לאחר גיל המעבר.
- כאשר שלפוחית השתן מתמלאת בשתן, נוצר לחץ שמונע בצינור השתן להישאר סגור, עם דגש על פעילויות שמעלות את רמת הלחץ כדוגמת מאמץ, צחוק, התעטשות וכדומה.
- נזק שנגרם שלפוחית השתן או לאזור סמוך במהלך ניתוח.
- מצבים נוירולוגיים המשפיעים על המוח וחוט השדרה.
- פגיעה בחוט השדרה שעלולה לשבש את האותות העצביים בין המוח לשלפוחית השתן.
- פיסטולה של שלפוחית השתן, וזה אומר חור קטן שיכול להיווצר בין שלפוחית השתן לאזור סמוך.
- מחלות כרוניות.
- שימוש בתרופות מסוימות.
- צריכת קפאין.
סוגי דליפת שתן – החל מצורך מיידי לגשת לשירותים ועד להשפעה של כל מאמץ קטן שיכול להפוך לבושה גדולה
ישנו מגוון סוגים בריחת שתן, בהתאם לגורמים ואופי התופעה, על פיהם גם ניתן הטיפול המתאים. הראשון הוא דליפת שתן המאופיינת בצורך עז להטיל שתן, עכשיו. סוג נוסף הוא בריחת שתן שנובעת כתוצאה מהתרוקנות חלקית של שלפוחית השתן, בכל פעם שאת מטילה שתן. במקרים מסוימים זה עלול למנוע ממך אפילו להספיק ולהגיע לשירותים. בריחת שתן במאמץ מתארת מצב בו השתן דולף במהלך פעילות גופנית, בעת הרמת משאות כבדים, או בעת צחוק, שיעול או התעטשות. בריחת שתן מעורבת משלבת מספר בעיות יחד, והכוונה להתמודדות עם מגוון הסוגים אותם הצגתי כאן.
איך מאבחנים?
בהתאם לסוג בריחת השתן ממנה את סובלת כך תיקבע שיטת הטיפול, וכאן נכנס לתמונה האבחון. לאחר שנבחן את מצבך הבריאותי וההיסטוריה הרפואית, נערוך בדיקה גופנית. בסיטואציה זו נבחן את תגובות שלפוחית השתן במצבים כדוגמת מאמץ, שיעול וכדומה. בשלב הבא נערוך בדיקות כדוגמת בדיקת שתן כללית לאיתור סימני זיהום או עקבות דם, בנוסף לבדיקת אולטרסאונד ואף שימוש בקטטר כדי להעריך כמה נוזל נשאר בשלפוחית לאחר הטלת שתן. המלצה נוספת היא לערוך מעקב יומי במהלכו תתעדי את צריכת הנוזלים שלך, כמות הפעמים שאת מטילה שתן ביום, ופרמטרים נוספים שיכולים לסייע לנו בתהליך האבחון.
שיטות טיפול אפקטיביות בדליפת שתן
המכונים הלאומיים האמריקאיים לבריאות (NIH) ממליצים על מגוון טיפולים, בהתאם לגורם ולמצב דליפת השתן.
*בראש ובראשונה, מומלץ לעשות שינויים באורח החיים הכוללים:
- צריכה נבונה ונכונה של נוזלים, בהתאם למצבך הבריאותי, הפעילויות היו יומית והאקלים המקומי.
- הפסקת השתייה כמה שעות לפני השינה והגבלת משקאות ומאכלים המכילים קפאין כדוגמת קפה, תה ושוקולד, בטווח זמנים זה. אלא אם יש צורך רפואי לשתות גם בשעות המדוברות (בגלל הזעת יתר, נטילת תרופות מסוימות וכדומה).
- קיום פעילות גופנית סדירה שחשובה לניהול המשקל ולבריאות כללית מיטבית.
- שמירה על משקל תקין.
- הימנעות מעצירות שעלולה להחמיר את הבעיות בדרכי השתן.
- הפסקת עישון והגבלת צריכת משקאות אלכוהוליים.
*ביצוע תרגילי שרירי רצפת האגן, יכולים לחזק את האזור, וכך לאפשר שליטה טובה יותר בשלפוחית השתן. חיזוק שרירי רצפת האגן יכולים להתבצע גם על ידי ביצוע תרגילי קיגל, הכוללים הידוק והרפיית השרירים השולטים בזרימת השתן.
*שיטה טיפולית נוספת כוללת את אימון שלפוחית השתן. התהליך כולל קביעת לוח זמנים קבוע מראש, כדי לאפשר לשלפוחית השתן להתרוקן בזמן.
*פיזיותרפיה של שרירי רצפת האגן, לשיפור חיזוק שרירי הליבה.
