וירוס הפפילומה האנושי (Human Papilloma Virus) הוא מחלת המין השכיחה ביותר כיום- כ-80% מהגברים והנשים הפעילים מינית, ידבקו בוירוס זה במהלך חייהם. במרבית המקרים, הוירוס יחלוף מעצמו ללא שחולל מחלה כלשהי, אולם בקרב כ-10% מהנדבקים, הוירוס עלול לגרום למחלה או זיהום. חלק מהזנים ידועים כאחראיים להתפתחותם של סוגי סרטן שונים, כמו למשל: סרטן הלוע והפה, סרטן פי הטבעת, סרטן הפות והנרתיק, סרטן הפין, וכמובן- הסרטן הנפוץ ביותר שנגרם כתוצאה מהוירוס- סרטן צוואר הרחם (אחראים לכך בעיקר זנים 18 ו-16). נוסף על כך, זנים מסוימים עלולים לגרום להופעת קונדילומה- יבלת באיברי המין וכן בחלל הפה (הזנים העיקריים האחראים לכך הם 6 ו-11).
וירוס הפפילומה הוא מחלת מין בפני עצמה- למרות שקיים דמיון בין השם HPV לבין HIV או HSV (הרפס), אין קשר ביניהם, מלבד היותם מחלות המועברות במגע מיני.
במאמר זה נסקור את כל המידע החשוב הקשור לוירוס זה. כמובן שאת מוזמנת לפנות למרפאתנו במידה ויש לך שאלות נוספות.
—
כיצד נדבקים בוירוס הפפילומה?
ההדבקה בוירוס הפפילומה האנושי מתרחשת על ידי קיום מגע מיני לא מוגן (ואגינלי, אוראלי או אנאלי), וכן באמצעות מגע וחיכוך של עור נגוע בעור בריא בצורה שטחית- אפילו על ידי מגע ידיים. שימוש בקונדום במקרה זה אינו מספק הגנה מוחלטת, שכן מתקיים מגע וחיכוך עם העור החשוף באזור שאינו מכוסה על ידי הקונדום.
—
כיצד ניתן למנוע הדבקה בוירוס הפפילומה?
ההדבקה יכולה להתרחש מאדם שאינו מודע כלל לכך שהוא נושא את הנגיף, משום שקיימת תקופת דגירה של כשלושה שבועות ועד מספר חודשים מרגע ההדבקה ועד להופעת תסמינים שונים (כמו למשל קונדילומות- סוג של יבלות באיברי המין). הפתרון לכך- ביצוע חיסון נגד וירוס הפפילומה האנושי, עוד טרם תחילת קיום יחסי המין (ארחיב על כך בסעיפים הבאים). נוסף לכך, שימוש בקונדום בעת קיום יחסי מין, יכול להפחית את הסיכון להדבקה, גם אם אינו מונע אותה לחלוטין.
ישנם גורמים המגבירים את הסיכון להידבק בוירוס הפפילומה, כמו למשל קיום יחסים עם פרטנרים מרובים, קיום יחסי מין החל מגיל צעיר, וכן במצבים של דיכוי חיסוני או נשאות של מחלת מין נוספת (איידס למשל).
—
האם וירוס הפפילומה מסוכן?
ברוב המקרים הוירוס חולף מעצמו ולא גורם לבעיות בריאותיות, אך אצל עשרה אחוזים בממוצע הוא מתפתח לכדי זיהום ויכול לגרום ליבלות באיברי המין (קונדילומה). נוסף לכך, עלולה להיות תוצאה קשה ביותר עקב הדבקה בנגיף הפפילומה האנושי: הופעת גידולים סרטניים מסוגים שונים (אצל גברים ואצל נשים), כאשר הסרטן השכיח ביותר הוא סרטן צוואר הרחם. סוגי סרטן אלו, אם לא מאתרים ומטפלים בהם בזמן, עלולים לגרום לסבל רב וכן לסכנת מוות.
—
האם ניתן לטפל בווירוס הפפילומה?
מכיוון שטרם נמצאה התרופה לוירוס הפפילומה, מרגע החשיפה וההדבקה לוירוס, לא ניתן למגר אותו באמצעות טיפול. נכון להיום, הטיפולים הניתנים בהקשר לוירוס הפפילומה, מתמקדים בעיקר בתסמינים השונים הנלווים לוירוס וכן בזיהומים שהוא יוצר.
נוסף על כך, באמצעות מעקב שגרתי ניתן לאתר מבעוד מועד שינויים טרום סרטניים הנגרמים על ידי הנגיף, ולהעניק לכך טיפול מציל חיים. אחת לשנה-שלוש שנים (על פי המלצת רופא הנשים) יש לבצע בדיקת פאפ שגרתית, שבה הרופא נוטל דגימה מרקמות צוואר הרחם ושולח לבדיקת מעבדה. בדיקה זו היא קריטית וחשובה ביותר לאיתור מוקדם של שינויים טרום סרטניים או סרטניים בצוואר הרחם כתוצאה מנגיף הפפילומה האנושי.
—
החיסון נגד נגיף הפפילומה האנושי
כפי שהזכרתי לעיל במילים ספורות, קיים חיסון נגד נגיף הפפילומה, שמספק מפניו הגנה הקרובה ל-100%. בישראל קיימים שני סוגי חיסונים נגד הנגיף: גרדסיל (Gardasil) וצרווריקס (Cervarix). חיסון הגרדסיל החדש הנקרא Gardasil-9, והוא נחשב לחיסון המועדף על ידי מערכת הבריאות, שכן הוא מגן מפני הדבקה בתשעה זנים אלימים של הנגיף, ואילו חיסון הסרווריקס מונע הדבקה רק בשניים.
שני סוגי החיסון ניתנים כיום במסגרת סל החיסונים לבנות ולבנים בגילאי 13 (חטיבת הביניים). החיסון ניתן בשלוש מנות, בהפרשים של חודשיים וארבעה חודשים. החיסון נחשב בטיחותי ביותר, והוא מגן לטווח זמן ארוך מאוד, ולפי הערכות ובדיקות שונות- הוא עשוי לספק נוגדנים לכל החיים.
—
HPV והריון
למרות החשש מהתפרצות המחלה בזמן ההריון, היא לא פוגעת בהתפתחות העובר, ולא נמצאו מחקרים שמוכיחים כי הוירוס יכול לגרום ללידה מוקדמת, הפלות או סיבוכים נוספים. גם בזמן הלידה, הסיכוי להדביק את היילוד נמוך מאוד.
למרות זאת, יש להקפיד לבדוק את צוואר הרחם כחלק ממעקב ההריון, ובמידת הצורך להתייעץ עם רופא הנשים.
