ד"ר גיא גוטמן, .M.D מומחה בכיר בגינקולוגיה ומיילדות ומנתח מוביל בתחום

שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם (CIN)

שינויים טרום-סרטניים בצוואר הרחם (CIN)

בדיקת משטח צוואר הרחם (הידועה בשם בדיקת Pap smear) היא בדיקה שמטרתה לזהות שינויים טרום-ממאירים בתאי צוואר הרחם, ובכך למנוע סרטן צוואר הרחם על ידי זיהוי וטיפול מוקדם. בבדיקה זו נלקחים תאים מצוואר הרחם על ידי שפשוף של משטח בתעלת צוואר הרחם, ומועברים למעבדה לבדיקה מיקרוסקופית לשם אבחון מצבם.

ככלל, אני תמיד ממליץ על ביצוע בדיקות פאפ באופן שגרתי.

במקרים שבהם תוצאות בדיקת ה- PAP  אינן תקינות, תופנה המטופלת לבדיקת קולפוסקופיה, המאפשרת  לרופא לדגום תמונה ברורה ומוגדלת יותר של צוואר הרחם, באמצעות מיקרוסקופ מיוחד הקרוי קולפוסקופ, ובמידת הצורך, ליטול ביופסיה.

במאמר זה נבחון תוצאות אפשרויות לבדיקת קולפוסקופיה והטיפול בהן.

 

Cin1, Cin2, Cin3

דרך הביופסיה ניתן לאבחן שינויים טרום-סרטניים בתאי הקשקש או בבלוטות המצויות בצוואר הרחם, הקרויים בשפה הרפואית CIN- ניאופלזיה תוך-אפיתלית של צוואר הרחם (Cervical Intraepithelial Neoplasia).

את השינויים הללו מדרגים ומסווגים ל-3 קטגוריות, בהתאם לרמת החומרה שלהם ובהתאם לעומקם בשכבת הכיסוי של צוואר הרחם:

CIN 1 – לדרגה זו יסווגו שינויים קלים, ועומקם כשליש מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם (דיספלזיה קלה).

CIN 2 – לדרגה זו יסווגו שינויים בדרגה בינונית, ועומקם כשני שלישים מעובי שכבת הכיסוי של צוואר הרחם(דיספלזיה בינונית).

CIN 3 – לדרגה זו יסווגו שינויים תאיים בדרגה גבוהה, והם נמצאים בעומק שכבת הכיסוי של צוואר הרחם מתחילתו ועד סופו (דיספלזיה קשה).

כל השינויים המצויים בשלוש הרמות הללו אינם מוגדרים כגידולים סרטניים, אולם מחייבים טיפול על מנת למנוע את התפתחותם לגידול סרטני בצוואר הרחם. קביעת דרגת ה-CIN תסייע לרופא לתכנן את מהלך הטיפול בהם בצורה האופטימלית ביותר.

 

כיצד מתבצעת בדיקה קולפוסקופית לאבחון CIN?

בדיקת קולפוסקופיה, או בשמה העברי: שקיפות צוואר הרחם, היא בדיקה מיקרוסקופית וגינלית, שמאפשרת הגדלה החל מפי 2 ועד פי 60 של האזור הנבדק. בכך מסייעת הבדיקה לרופא לאתר את הממצא שזוהה כבעייתי בבדיקות קודמות ולתת אבחנה מדויקת עבורו. בדיקה זו איננה כואבת, אולם כרוכה באי נוחות מסוימת, בעיקר אם ניטלת ביופסיה.

במהלך הבדיקה, תתבקש המטופלת לשכב על גבה ברגליים מפושקות ולאחר מכן, יוחדר מפשק (ספקולום) אל תוך הנרתיק, ותתבצע שטיפה בעזרת חומרים שיסייעו לממצאים להיות ברורים יותר. הרופא יתחיל בביצוע הבדיקה וייבחן בעזרת הקולפוסקופ את האזורים הרצויים. במידה והרופא ימצא לנכון, הוא ייקח דגימת רקמה (ביופסיה) מצוואר הרחם, וישלח אותה לבדיקה פתולוגית.

 

מהם אופני הטיפול המקובלים ב- CIN?

לרוב שינויים מסוג CIN1 אינם מצריכים התערבות רפואית, וחוזרים למצבם התקין באופן עצמאי. למרות זאת, רופאים רבים מעדיפים לטפל בממצאים הללו ולא לחכות שיעברו מעצמם, שכן מדובר בכל זאת בממצאים חריגים. במידה והרופא מחליט שלא לטפל בשינויים אלו, יהיה צורך בביצוע בדיקות PAP/ קולפוסקופיה בתדירית גבוהה על מנת לוודא שלא חל שינוי לרעה בתאים הללו.

לעומת CIN1, רוב הרופאים מסכימים על כך ש- CIN 2 או 3, כי CIN הם שלבים מתקדמים יותר שמצריכים מתן טיפול, שמטרתו להסיר את התאים שאינם תקינים, תוך שמירה מקסימלית על רקמת התאים הבריאה שסביב מפני נזק אפשרי.

 

ישנם מספר אופני טיפול ב- CIN:

  1. חיתוך לולאה גדולה של האזור הנגוע (LEEP, LLETZ): טיפול שנמשך כ-10-30 דקות בהרדמה מקומית או כללית, אשר במהלכו יסיר הרופא את התאים הנגועים באמצעות חוט תיל דק במיוחד, אשר עבר חימום חשמלי בכדי לאפשר חיתוך וצריבה בו זמנית. הרקמה שהוסרה תישלח לבדיקה פתולוגית במעבדה, בכדי לבחון את תקינות התאים שהוסרו ובהתאם לכך, ייקבע המשך הטיפול.
  2. ביופסיית חרוט – קוניזציה: בשיטת טיפול זו, יוסרו התאים הנגועים מצוואר הרחם באמצעות סכין ניתוחים קטנה, לרוב בהרדמה כללית. את הדגימה, שצורתה כצורת חרוט, יישלח הרופא לבדיקה פתולוגית לשם אבחנה.
  3. הסרת רחם (היסטרקטומי), או הסרת צוואר הרחם (טרכלקטומי): טיפול שעשוי להתבצע במקרים נדירים וחמורים בלבד, אשר במהלכו יתבצע ניתוח כריתת צוואר הרחם או הרחם עצמו.
  4. טיפול באמצעות לייזר: הטיפול בלייזר מאפשר הסרת נגעים קלים בדרגת CIN1 שאינם חולפים מעצמם. הטיפול בלייזר יתבצע לרוב תחת הרדמה מקומית במרפאת הרופא/ה, ולעיתים גם תחת הרדמה כללית. הטיפול הזה הורס לגמרי את הרקמה הנגועה ולכן איננו מאפשר לקיחת דגימה לבדיקה פתולוגית.
  5. טיפול באמצעות צריבה חשמלית- תחת הרדמה  מקומית, יצרוב הרופא את התאים הנגועים באמצעות העברת זרם חשמלי קטן, ובכך יגרום להשמדתם.
  6. טיפול באמצעות הקפאה (קריותרפיה)-  תחת הרדמה מקומית יוקפאו התאים החריגים באמצעות מתקן קטן, שימוקם על פני השטח החיצוני של צוואר הרחם.
אודות המחבר
ד"ר גיא גוטמן

ד"ר גיא גוטמן

רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.

ד"ר גיא גוטמן

ד"ר גיא גוטמן

רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך

בדיקת HPV DNA

בדיקת HPV DNA נגיף הפפילומה האנושי (Human papilloma virus, או בקיצור HPV) נחשב לאחת ממחלות המין הנפוצות ביותר בעולם המערבי. הנגיף מועבר באמצעות מגע מיני

קראו עוד »

סרטן צוואר הרחם

אחד מסוגי הסרטן השכיחים והידועים ביותר הוא סרטן צוואר הרחם. ה"פופולריות" הרבה של סרטן צוואר הרחם נובעת הן משום שכיחותו הגבוהה (הסרטן הרביעי הנפוץ ביותר

קראו עוד »
שינוי גודל גופנים