בלוטות ברתולין ממוקמות בצידי השפתיים (שפתי הנרתיק) ליד פתח הנרתיק, ומפרישות נוזל המסייע בשימון האזור. במקרים מסוימים הפתחים של הבלוטות נחסמים, דבר שעלול לגרום לכאב ונפיחות, עד להתפתחות ציסטה או מורסות. ציסטות מסוג זה מתפתחות אצל כ-2% מהנשים, בדרך כלל אלו בשנות ה-20 לחייהן, כמו גם בקרב נשים לאחר גיל המעבר. במידה וזה קורה, חשוב שתכירי את התסמינים, את אופן האבחון ואת דרכי הטיפול.
למה זה קורה?
ברוב המקרים לא ידוע מדוע נוצר הנוזל העובר במורד הצינורות הזעירים המובילים לנרתיק, ולמה נחסמות הבלוטות עד לכדי יצירת מוגלה וציסטה. יש טענה כי הגורמים לכך הם זיהום חיידקי המועבר במגע מיני (STIs) או אחר, או כתוצאה מפציעה, גירוי או נגע אחר באזור הפות.
סימפטומים
במידה ומדובר בחסימה חלקית או בציסטה קטנה שאינה נגועה, ייתכן שלא תרגישי דבר. אם את חשה באחד או יותר מהתסמינים הבאים, חשוב שתבדקי בהקדם:
- תחושה של נגע או גוש רך הממוקמים בפתח הנרתיק.
- כאב באזור הנרתיק.
- אדמומיות באזור הנרתיק.
- מוגלה (מורסה).
- נפיחות באזור השפתיים החיצוניות המקיפות את הנרתיק.
- אי נוחות במהלך ישיבה או הליכה.
- חום.
- כאבים במהלך קיום יחסי מין.
רוב ציסטות ברתולין אינן מדבקות במהלך מגע עור לעור, וגם אינן מתפשטות. זאת לעומת זיהומים המועברים במגע מיני (STIs) שיכולים להיות אחד הגורמים לציסטה מסוג זה, והם כן מדבקים.
איך מאבחנים?
כדי לאבחן ציסטות ברתולין, נתחיל בראש ובראשונה עם בדיקה גופנית במסגרתה נבחן את גודל הציסטה ונחפש סימנים של זיהום. במידה ונאתר גם הפרשות של מוגלה, נבחן גם את הנוזל עצמו ואת מקורו. בגילים מבוגרים, נבצע גם ביופסיה של הנגעים כדי לוודא שלא מדובר במחלת הסרטן.
אופן הטיפול
ישנם מגוון טיפולים אפשריים לציסטת ברתולין, תלוי בגודלה, במיקומה ובסימפטומים להם היא גורמת. במידה ומדובר בציסטה קטנה, ללא נוזל ושאינה גורמת לכאבים, רוב הסיכויים שלא תזדקקי לטיפול כלשהו ושהנגע יחלוף מעצמו. במצבים מסוימים הציסטה אף תפקע מעצמה או שהנוזל יתנקז, וזה בסדר. שימי לב, גם אם זה קורה חשוב שלא תפוצצי נאו תנקזי אותה בעצמך וכי תשמרי על האזור נקי ויבש, כדי שלא יגרם זיהום.
אם המצב גורם לאי נוחות תוכלי לטבול באמבטיה חמה מספר פעמים ביום, להניח קומפרס חם, או ליטול משככי כאבים, כל זאת בפיקוח של צוות המרפאה או גורם רפואי כלשהו. זאת במטרה לוודא שאת מטפלת במיקום הרגיש כמו שצריך, ושלא מתפתח זיהום. במקרים מסוימים, במיוחד כאשר ישנה עדות למוגלה, נציע לך ליטול אנטיביוטיקה במשך כמה ימים.
במידה ומופיע אחד או יותר מהתסמינים אותם הצגתי, או שהציסטה גדלה ומגירה נוזלים, ייתכן שיהיה צורך לנקז את המוגלה בכמה דרכים, כולל באמצעות הליך כירורגי.
אופציות טיפול נוספות
בלון
האפשרות הראשונה לניקוז הציסטה היא הכנסת צנתר בלון, שיוצר מעבר קבוע המאפשר ניקוז כל נוזל שעלול להצטבר בעתיד. ההליך מבוצע בדרך כלל בהרדמה מקומית, או כללית ומתחיל במילוי הבלון במי מלח. פעולה זו מגדילה את הבלון שממלא את המורסה או הציסטה. הצנתר נשאר במקומו בזמן שתאים חדשים יצמחו סביבו וזה אומר, שגם לאחר שהפצע מחלים מעבר הניקוז נותר במקומו, עד כחודש לאחר ההליך.
סיבוכים אפשריים במסגרת הליך זה יכולים להיות כאבים בזמן שהקטטר עדיין אינו מוסר, אי נוחות במהלך קיום יחסי מין, דימום, נפיחות וצלקות.
חנקן
טיפול הנערך באמצעות שילוב של תערובת של כימיקלים המשמשים לעתים לצריבה (צריבה) של כלי דם כדי לעצור דימומים. לאחר ביצוע חתך בעור המקיף את הנרתיק ובדופן הציסטה או המורסה, ננקז את הנוזלים ונחדיר את החומר לחלל הריק. החנקן יגרום לחלל הציסטה להפוך לגוש קטן ומוצק שבתוך כמה ימים אמור ליפול מעצמו.
לייזר
ניתן לעשות שימוש בלייזר ליצירת פתח בעור הפות, ובמטרה לנקז את הציסטה.
שאיבה
באמצעות מחט ייעודית נשאב את הנוזל וננקז את הציסטה. לעיתים נשלב בטיפול גם נוזל המכיל 70% אלכוהול שיוכנס למשך כ-5 דקות לחלל הרחם.
ציסטה של ברתולין – ניתוח
כאמור, במידה והטיפולים הקונבנציונאליים אינם מסייעים, אם הציסטה גדולה ונגועה, או כאשר יש חשד שהציסטה ממאירה ומדובר בסרטן (נדיר), נוכל לבצע ניתוח דהיינו ניקוז כירורגי של הנוזל. במקרה זה לעיתים נשאיר את הצנתר למשך מספר שבועות, עד לניקוז מלא של הנוזל.
הליך כירורגי נוסף אפשרי הוא ניתוח להסרת בלוטת ברתולין, שיכול לסייע במקרים בהם טיפולים אחרים אינם מסייעים ו/או אם הציסטות חוזרות שוב ושוב. זאת בנוסך לניתוח כיס במהלכו נתפור את הדפנות הפנימיים של הנרתיק ליצירת כיס ׳קנגרו׳ המאפשר לנוזל נוסף להתנקז החוצה.
כדי לעזור לאזור להחלים ולמונע זיהום חשוב שתקפידי כחודש לאחר הניתוח להימנע משימוש בתכשירי טיפוח עם בישום, כמו גם טמפונים, ומקיום יחסי מין.