בדיקת PAP היא בדיקת סקר שגרתית שיש לבצע אצל רופא הנשים אחת לשנה-שלוש שנים לפי המלצת משרד הבריאות, וזאת על מנת לעקוב אחר שינויים בצוואר הרחם ולסייע למניעה וגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם. בבדיקה זו, הרופא לוקח דגימת תאים מרירית צוואר הרחם ושולח למעבדה, שם הדגימה נבדקת תחת עדשת מיקרוסקופ, על מנת לזהות אם קיים שינוי במבנה הרקמות או התרבות חריגה של תאים.
תוצאות בדיקת הPAP אמורות להגיע תוך שבועיים או שלושה, כאשר לכל תוצאה יש משמעות אחרת שמצריכה התייחסות שונה וטיפול מתאים. מאמר זה יעסוק בתוצאה הקרויה: ASCׂ- Atypical Squamous Cells.
—
מהי תוצאת ASC?
תאים אטיפיים (ׂAtypical Squamous Cells) הם תאים שנדגמו בבדיקת PAP ונמצא שקיימים בהם שינויים לא סדירים ובעלי משמעות לא ברורה במבנה הרקמה. תוצאה זו מהווה כ-4% מהתשובות הציטולוגיות, ודורשת המשך בירור.
תוצאה זו נחלקת לשתי קטגוריות שונות בעלות שכיחות שונה ומשמעות אחרת:
- ASCUS (Atypical Squamous Cells of Undetermined Significance)- שיעור שכיחות של 4.7%. משמעות התוצאה היא שנדגמו שינויים במבנה הרקמה של התאים, אולם לא ניתן לקבוע את משמעותם.
- ASCH (Atypical Squamous Cells cannot exclude HSIL)-מדווחת שכיחות של כ-0.4%. משמעות התוצאה היא, שקיימים תאים עם שינויים שמשמעותם אינה ברורה, אך לא ניתן לשלול את היותם טרום סרטניים בדרגה חמורה (HSIL- High grade SIL).
בכל מקרה, נשים שקיבלו בבדיקת ה-PAP תוצאה מאחד הסוגים הללו, זקוקות לבירור נוסף, שיקבע את משמעותם של השינויים שנצפו, וזאת משום שקיים סיכון להתפתחות נגעים טרום-סרטניים או סרטניים בצוואר הרחם. חשוב להדגיש: למרות שתוצאה זו דורשת המשך בירור, רצוי שלא להילחץ ולשמור על קור רוח, משום שברוב המקרים (כ-90%), בירור תוצאת ASCUS מסתיים ללא שנמצא גידול כלשהו.
—
כיצד מתבצע בירור תוצאת ASCUS?
במקרה שבו התקבלה תוצאת ASCUS בבדיקת PAP, קיימות שלוש אפשרויות עיקריות להמשך בירור:
- ביצוע בדיקת קולפוסקופיה מיידית – המיידיות של הבדיקה מאפשרת קבלת מידע מהיר ומדויק יחסית על היעדר או נוכחות מחלה משמעותית. אם תוצאות בדיקת הקולפוסקופיה העלו ממצאים לא תקינים, המשך הטיפול בהם יוחלט על ידי הרופא בהתאם לממצא. לעומת זאת, אם בדיקת הקולפוסקופיה תקינה, יש להמשיך ולבצע מעקב של PAP לאחר כשנה, כאשר המטרה היא לקבל שתי תוצאות NEGATIVE רצופות בבדיקת ה-PAP.
- ביצוע בדיקת PAP חוזרת במרווחי זמן – ניתן לבצע בדיקת PAP חוזרת לאחר חצי שנה ולאחר שנה, ורק אם היא שוב חוזרת עם ASC או שינויים אחרים שמצריכים זאת, יש להפנות לביצוע קולפוסקופיה. היתרון בביצוע מעקב שכזה הוא מחירה הזול של הבדיקה, אולם הבחירה בה עלולה לעלות בזמן יקר: היא מעכבת אבחנת שינויים טרום סרטניים עמוקים (CIN2-3) ואפילו עשויה לעכב גילוי של סרטן צוואר הרחם.
- ביצוע בדיקת High Risk HPV-DNA – אצל נשים שקיבלו ממצא ראשוני של ASCUS, נמצאה שכיחות משתנה של נוכחות נגיף הפפילומה האנושי ׁ(HPV). בישראל לא קיימים מחקרים רחבים על נוכחות הנגיף אצל נשים שקיבלו תוצאת ASCUS, אולם ניתן לומר על בסיס המידע שנאסף עד כה, שאצל קצת פחות ממחצית מהן נמצאו זני HPV, וברבע ממקרים אלו נמצאו זנים שמוגדרים HIGH RISK HPV. מכיוון שנגיף הפפילומה האנושי אחראי לכ-99% ממקרי סרטן צוואר הרחם, בדיקת HPV-DNA עשויה לסייע במתן אבחנה פתולוגית לתאי הASCUS מצד אחד, ולמנוע בדיקות קולפוסקופיה מיותרות מצד שני.
—
ASCUS – האם יש משמעות לגיל מבחינת המשך בירור?
ישנה משמעות לגבי גיל האישה הנבדקת בכל הקשור להמשך בירור תוצאת בדיקת ה-ASCUS. אצל נשים צעירות מתחת לגיל 30, קיימת שכיחות גבוהה יותר של זנים חולפים של נגיף הפפילומה, ולכן יש להגביל את ביצוע בדיקת ה-HPV DNA בקבוצת גיל זו. לעומת זאת, אצל נשים מעל גיל 30 יהיה רצוי לבצע את הבדיקה בשל יעילותה הגבוהה בקבוצת גיל זו, ובמיוחד לאחר גיל המעבר.
—
ומה עם בירור ASCH?
עסקנו רבות בתוצאת ASCUS בשל שכיחותה ומגוון הדרכים לברר אותה, אבל בירור תוצאת ASCH הוא לא פחות חשוב. במקרה שבו מתקבלת תוצאה זו, מומלץ לבצע בדיקת קולפוסקופיה בכל מקרה, ואם היא תקינה, יש לבצע שוב בדיקת PAP כעבור חצי שנה-שנה לצורך מעקב.