שרירנים ברחם
שרירן רחם (מיומה) הוא גידול חריג (שפיר ב-99% מהמקרים) של רקמת השריר שנוצר בתוך קירות הרחם או על גביהן. הגידול נוצר כאשר תאי השריר ורקמת החיבור מתרבים במהירות ויוצאים מתוך השריר, ומופיעים כגוש אחד, או יותר, בתוך הרחם. היווצרות השרירנים לרוב מושפעת מהמצב ההורמונלי של האישה, הגנטיקה שלה וכן גורמים תזונתיים או סביבתיים שונים.
מהי שכיחות התופעה?
שרירן ברחם נחשב לגידול שכיח ביותר בקרב נשים, כאשר כמחצית מכלל הנשים בגילאי 25-50, יפתחו גידול מסוג זה בשלב כלשהו. המחשבה על השכיחות הגבוהה של הגידולים הללו יכולה להלחיץ מאוד, אולם חשוב לדעת שבמקרים רבים אין האישה מודעת לקיומו של גידול כזה משום שלא מופיעים תסמינים כלל. למעשה, הסטטיסטיקה מראה שרק אחת מכל שתי נשים שהתפתח אצלן שרירן, תזדקק לטיפול עקב הופעת שרירן ברחמה.
גורם מפתח ביכולת להתמודד ולהביס את סרטן צוואר הרחם הוא גורם הזמן. ככל שמגלים את הסרטן ומטפלים בו מוקדם יותר, כך עולים סיכויי ההחלמה ממנו. סרטן צוואר הרחם מתפתח לאט עם השנים, כאשר תחילה מופיעים שינויים טרום סרטניים בתאי צוואר הרחם, ומשם הם עלולים להתפתח לגידולים סרטניים אם לא מזהים אותם בזמן ומטפלים בהם.
קבלת חיסון נגד פפילומה, וכן ביצוע בדיקת PAP מידי שנה-שלוש שנים, עשויים לעזור במניעה וכן באבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם, אולם ישנה בדיקה נוספת שעשוייה לסייע בכך: HPV DNA TEST.
מהם התסמינים?
כפי שנאמר לעיל, כמחצית מהנשים שפתחו שרירנים ברחם לא יחושו כלל בקיומו. במקרים שבהם קיימים התסמינים הבאים, יש לפנות לבדיקה רפואית:
- דימומים חזקים
- חולשה כללית הנגרמת עקב אנמיה
- תחושת לחץ על שלפוחית השתן
- כאבים ולחץ באגן
- בעיות פוריות
- סיבוכים במהלך ההיריון או הלידה
כיצד מאבחנים שרירנים ברחם?
ישנם שרירנים גדולים שאפשר לזהות את קיומם באמצעות בדיקה גופנית וגינלית. במקרים שבהם השרירנים קטנים יותר, יהיה ניתן לזהות אותם ולהתאים להם טיפול רק על ידי ביצוע בדיקת דימות, כאשר הבדיקה הנפוצה, הפשוטה והזמינה שבהן היא בדיקת אולטרסאונד. הבדיקה מאפשרת לרופא לקבל תמונה של מצב הרחם: מבנהו, גודלו, מצב רירית הרחם, מצב השחלות ועוד. בבדיקת האולטרסאונד יהיה ניתן למפות את מיקום השרירן ולמדוד את גודלו, וכך להחליט אם יש צורך לקיים בדיקות נוספות ואם יש צורך בטיפול או רק בקיום מעקב.
במקרים שבהם קיימים ברחם שרירנים רבים או שרירן אחד גדול-מימדים, וכן במקרה שבו קיים חשד שהגידול ממאיר, המטופלת תופנה לביצוע בדיקת MRI, על מנת לקבל מידע רחב ומדויק יותר על מצבה.
מהן דרכי הטיפול המקובלות?
קיים מגוון רחב של דרכי טיפול בשרירנים, ואופן הטיפול ייקבע בהתאם לשלושה פרמטרים:
- גודלו, מיקומו ומאפייניו של השרירן
- העדפותיה של המטופלת ומצב תסמיניה
- שיקולי שימור פוריות
במקרים רבים יהיה ניתן להסתפק רק במעקב, אולם יהיו גם מקרים שבהם יהיה צורך בטיפול פעיל.
ניתן לטפל בשרירנים בדרכים הבאות:
- טיפול כירורגי זעיר פולשני – במצב שבו השרירנים קטנים, ניתן לבצע היסטרוסקופיה ולפרוסקופיה על מנת להסיר אותם. כאשר השרירנים גדולים ומצויים עמוק בתוך חלל הרחם, ייתכן ויהיה צורך בניתוח לפתיחת חלל הבטן, כדי להוציאם באופן יעיל, ואף ייתכנו מצבים (בעיקר כאשר האישה סיימה את תוכנית הפריון שלה) שבהם יוצע לה להסיר את הרחם כולו. .
- אמבוליזציה של כלי הדם – טיפול שגרתי שמומלץ לנשים שלא מתכננות לידות נוספות ורוצות להימנע מהסרה כירורגית של השרירנים. במהלך טיפול זה מוחדרים חלקיקים זעירים דרך צינורית דקיקה לכלי הדם, כדי שיחסמו אספקת הדם של השרירן ובכך יגרמו לו להפסיק להתפתח. הטיפול מבוצע בהנחיית רנטגן.
- טיפול תרופתי – מתן זריקות במטרה לגרום להקטנת נפח השרירנים. הטיפול נמשך כ-3 חודשים ולרוב מתבצע לפני טיפול נוסף.
- ריכוז קרן של גלי קול אל תוך ליבת השרירן, באמצעות מכשיר האולטרסאונד המחובר אל מכשיר ה-MRI.
בנוסף, קיימות תרופות ניסיוניות וכן טיפולים באמצעות רפואה משלימה, אולם אין לדעת באופן ברור ומוחלט את השפעתם ויעילותם.
שרירנים בזמן הריון
במצב שבו מתגלה שרירן במהלך הריון, ואין צורך בטיפול מיידי, יש לבצע מעקב קפדני אחר מצבו לאורך כל ההריון, על מנת למנוע סיבוכים ונזקים אפשריים לעובר. כשמתכננים הריון חדש, עדיף להיבדק לפני הכניסה להריון, כך שאם יתגלו שרירנים, יהיה ניתן לטפל בהם טרם הכניסה להריון.
סיבוכים אפשריים משרירנים ברחם במהלך ההריון:
- הפרעת השרירנים להתרחבות הרחם בהתאם לגיל ההריון עלולה להעלות במעט את הסיכון ללידה מוקדמת.
- יש מחקרים שמצביעים על שכיחות גבוהה יותר של מקרי היפרדות שליה וכן שכיחות יתר של שליית פתח אצל נשים עם שרירנים.
- השרירנים עלולים להפריע לעובר להתפתח באופן תקין ואף לגרום למוות תוך רחמי.
- יצירת עיוות רחמי אשר עלול לגרום לכאבים חזקים המלווים בחום.
- מניעת לידה וגינלית- מיקום השרירן או גודלו יכולים למנוע לידה וגינלית ולהפריע להתכווצות הרחם הנדרשת לביצוע לידה וגינלית תקינה.
יש לציין שהסיכונים הללו אמנם קיימים, אולם ברוב המקרים (50%-60%) השרירן לא יפריע למהלך ההריון ולעיתים אף יתכווץ. בכל מקרה, קיימת חובה להקפיד ולעקוב אחר שינויים לאורך כל ההריון כדי למנוע סיבוכים מיותרים.
ד"ר גיא גוטמן
רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
ד"ר גיא גוטמן
רופא בכיר במרכז בריאות האישה של קופת חולים כללית, מומחה בגינקולוגיה ורפואת צוואר הרחם, בעל 20 שנות ניסיון מוצלח בפריון, מיילדות וגינקולוגיה.
